שדה, חורשה או חול בשקיעה - הצילומים היפים ביותר של ילדים נעשים בחוץ. הנה איך בוחרים לוקיישן, למה השעה חשובה יותר מהמקום, ומה קורה כשילד מסרב לשתף פעולה בשדה פתוח.
ילד בחדר סגור נמצא בעולם של מבוגרים. ילד בשדה פתוח נמצא בעולם שלו - הוא רץ, מרים אבנים, קורע עשב, מגלה חרק. אני לא צריכה להצחיק אותו כי המקום עושה את זה במקומי.
בפועל זה מייצר סוג תמונות אחר: לא פורטרטים, אלא תמונות של ילד באמצע חיים. שיער מתעופף, לחיים אדומות מריצה, מבט מרוכז במשהו שנמצא על הקרקע.
הצד השני: בחוץ אני לא שולטת באור, ברוח או במי שעובר בשביל. וזה מוביל ישר לחלק החשוב ביותר.
שעה עד שעה וחצי לפני השקיעה. אין תחליף.
בשעה הזאת השמש נמוכה, האור זהוב ורך, ואין צללים שחורים מתחת לעיניים. בצהריים השמש מכה מלמעלה: הילדים מצמצמים, מזיעים, מתעצבנים מהאור - ואפילו המצלמה הטובה בעולם לא מתקנת את זה.
בקיץ בישראל זה סביב 18:30-19:30. בחורף סביב 15:30-16:30, וזה נוח יותר כי זה נופל אחרי הצהריים.
האפשרות השנייה: השעה שאחרי הזריחה. אור זהה בדיוק, וקריר יותר בקיץ. אם הילדים שלכם קמים ב-6 בבוקר בסופ"ש בכל מקרה - זו הזדמנות.
מה שאני לא עושה: לא מצלמת ילדים בחוץ בין 11:00 ל-16:00 בקיץ. לא שווה את זה, לא לכם ולא להם.
הקריטריון הראשון הוא לא כמה זה יפה, אלא כמה זה מתאים לגיל.
הבחירה הכי בטוחה. רקע נקי, אור פתוח, וילד יכול לרוץ בחופשיות בלי שאני מפחדת. בדקו קוצים ומקלות לפני שנותנים לילד קטן לזחול או להתגלגל.
האור מסונן דרך העלים ורך במיוחד, והתמונות יוצאות עמוקות ומעניינות. שימו לב לכלבים ולאופניים בשבילים פופולריים בשעות אלה.
הנגיש מכולם - יש חניה ויש שירותים, וזה יתרון אמיתי עם ילדים קטנים. החיסרון הוא רקע עמוס, ולכן אנחנו בוחרים פינות מבודדות ומצלמים בזווית שמנקה את הרקע.
היפה מכולם. חול, מים, שמש שוקעת - יש בו משהו שאין בשום לוקיישן אחר, וילדים משתחררים בו כמו בשום מקום.
מה שצריך לדעת: הרוח בשעות שלפני השקיעה חזקה יותר משנראה, החול נדבק לכל דבר רטוב, וילד קטן כנראה ייכנס למים בין אם תכננתם או לא. התכוננו לזה מראש ותיהנו מזה - התמונות של ילד רץ במים בבגדים הן בדיוק התמונות שתאהבו.
הכלל: צבעים רכים וטבעיים, שיושבים בתוך הנוף ולא נלחמים בו.
לכמה ילדים ביחד: אותה גמת צבעים בגוונים שונים - לא זהה. ילדים בבגדים זהים נראים כמו סט, ילדים באותה משפחת צבעים נראים כמו משפחה.
בטבע זה דווקא קל יותר מבבית, כי יש לאן ללכת.
מה שאני עושה: מפסיקה לצלם והופכת את זה להליכה. אנחנו פשוט מטיילים - וכשהילד שוכח שיש מצלמה, אני מצלמת מרחוק בזום. חצי מהתמונות הטובות שיצאו לי בטבע נוצרו בזמן ש"לא צילמנו".
מה שאני לא עושה: לא מצלמת ילד מבוהל, ולא מתעקשת על תמונה מסוימת שהיה לי בראש. תמונה שמאחוריה כפייה נראית ככה, ואף עריכה לא מתקנת מבט של ילד שלא רצה להיות שם.
צילומי ילדים מתחילים מ-1,200 ₪, כמו צילומי משפחה - ואין תוספת מחיר על צילום בחוץ לעומת סטודיו. אני מגיעה לראשון לציון, לכל אזור המרכז והשפלה, ולחופים באזור.
רוצים לתאם? כתבו לי בוואטסאפ עם הגילאים והאזור שלכם, ואשלח את הלוקיישנים שאני הכי אוהבת בסביבה - כולל אלה שאין בהם קהל.
מעיין דרויאן היא צלמת מקצועית המפעילה סטודיו ביתי בראשון לציון, ומתמחה בצילומי ניובורן, הריון, משפחה, גיל שנה, ילדים ובוק בר ובת מצווה. הצילומים מתקיימים בסטודיו או בצילומי חוץ ובית ב-13 יישובים במרכז ובשפלה, וחבילות הצילום מתחילות ב-1,200 ₪ וכוללות את הסשן, האביזרים והתמונות הערוכות. ליצירת קשר: 052-676-7614.