לא צריך סטודיו ולא צריך לצאת מהבית. איזה חדר מתאים, באיזו שעה יש אור, איך מוציאים חיוך אמיתי מילד שנועל את עצמו מול מצלמה - ולמה אתם לא צריכים לנקות.
בסטודיו יש לי שליטה מלאה - תאורה, רקע, טמפרטורה. ובכל זאת, עם ילדים בגילאי 2 עד 8, הבית לרוב מנצח. לא בגלל התמונה, בגלל הילד.
ילד שנכנס לחלל זר מול אדם זר עם מצלמה גדולה עובר לברירת המחדל שלו: או שהוא נצמד לרגל של אמא, או שהוא עושה את "החיוך של גן" - זה עם השיניים החשוקות והעיניים הצרות. לוקח 20-30 דקות עד שהוא נפתח, ולפעמים זה לא קורה בכלל.
בבית הוא לא אורח. הוא בסלון שלו, עם הצעצועים שלו, ואני זו שנכנסה לשטח שלו. ההיררכיה מתהפכת, והוא לרוב זה שמראה לי דברים. משם התמונות מגיעות לבד.
החדר עם החלון הגדול ביותר, לא החדר הכי מסודר. זו כל התשובה.
הרבה פעמים זה הסלון, ולא חדר הילדים דווקא. מה שאני מחפשת:
הדבר הראשון שאני אומרת בטלפון, וגם עכשיו: לא צריך לנקות את הבית.
אני עובדת בפינה אחת. מה שנכנס לתמונה זה מה שאני מכניסה לפריים, וכל השאר - הכיור, הכיבוס, המשחקים על הרצפה - פשוט מחוץ לגבולות התמונה.
ומה שיותר חשוב: בית שנוקה בקדחתנות שעתיים לפני הצילום הוא בית עם אמא לחוצה וילדים שקיבלו צעקות. זה נראה בתמונות. בית עם קצת בלגן ואמא רגועה נראה טוב יותר, תמיד.
בין 9:00 ל-12:00 בבוקר, או שעתיים לפני השקיעה.
בשעות האלה האור מגיע מהצד, נכנס דרך החלון בזווית רכה, וממלא את החדר. בצהריים השמש גבוהה ונכנסת מלמעלה, והתמונות יוצאות שטוחות.
אבל השיקול החשוב יותר הוא לא האור אלא הילד. ילד עייף או רעב הוא ילד שלא מצטלם, לא משנה כמה האור מושלם. אם הילד שלכם בן 3 ויש לו שנת צהריים - מצלמים אחרי השינה, לא לפני. אם הוא בן 6 וחוזר מבית הספר מותש - מצלמים בבוקר בסופ"ש.
תגידו לי מה הקצב שלו ואני אתאים את השעה, לא ההפך.
הכי חשוב להבין: אני לא מבקשת מילדים לחייך. ברגע שאומרים לילד "תחייך", מה שיוצא זה החיוך של גן.
מה שכן עובד:
זה קורה, וזה לא נדיר בכלל - במיוחד בגילאי 2-4.
מה שאני עושה: לא רודפת. שמה את המצלמה בצד, יושבת על הרצפה ומדברת עם ההורים כאילו הילד לא שם. תוך חמש דקות הוא לרוב מגיע לבדוק מה קורה. אז אני מתחילה לצלם, בלי להסתכל עליו ישר.
מה שאני מבקשת מהורים: אל תשדלו, אל תבטיחו ממתקים ואל תכעסו. ילד שמרגיש לחץ נסגר עוד יותר, ומה שיוצא בתמונה זה לא ביישנות - זה מבט של מישהו שנתפס. תנו לי את הזמן, יש לנו אותו.
אם יש יותר מילד אחד, תמונות האחים הן לרוב מה שההורים אוהבים הכי הרבה - וגם הן קלות יותר בבית, כי האחים משחקים אחד עם השני ואני פשוט מצלמת.
מה שעובד: קריאת ספר יחד על המיטה, קפיצות, לחישות באוזן, ערמת חיבוקים. מה שלא עובד: לבקש משני ילדים לעמוד יחד ולחייך למצלמה. זה לא קורה, ואם זה קורה - זה לא נראה טוב.
בבית - אותנטי, נוח, הילד בטריטוריה שלו, והבית שלכם נשמר בתמונות. מתאים במיוחד לילדים ביישנים ולגילאי 1-4.
בסטודיו - רקעים נקיים ותאורה מבוקרת, בלי תלות באור שיש או אין לכם בבית. מתאים אם רוצים פורטרטים קלאסיים, או אם הדירה חשוכה.
איך להחליט בשתי דקות: צלמו בטלפון תמונה של הסלון בעשר בבוקר ושלחו לי. אני אגיד לכם בכנות אם האור שם מספיק - ואם לא, נצלם בסטודיו.
צילומי ילדים מתחילים מ-1,200 ₪, כמו צילומי משפחה - ואין תוספת מחיר על צילום בבית לעומת סטודיו. אני מגיעה לראשון לציון ולכל אזור המרכז והשפלה.
רוצים לתאם? כתבו לי בוואטסאפ עם הגילאים של הילדים, ואמליץ על השעה שתעבוד להם.
מעיין דרויאן היא צלמת מקצועית המפעילה סטודיו ביתי בראשון לציון, ומתמחה בצילומי ניובורן, הריון, משפחה, גיל שנה, ילדים ובוק בר ובת מצווה. הצילומים מתקיימים בסטודיו או בצילומי חוץ ובית ב-13 יישובים במרכז ובשפלה, וחבילות הצילום מתחילות ב-1,200 ₪ וכוללות את הסשן, האביזרים והתמונות הערוכות. ליצירת קשר: 052-676-7614.